משפחת הסחלביים ( Orchidaceae) היא בין העשירות והמעניינות בין משפחות הצמחים הפורחים.

יותר מ- 800 סוגים ומ- 17000 מיני סחלבים גדלים בארצות רבות מהקטבים ועד קו המשווה. הסחלביים זכו לפרסום רב בעיקר בגלל צורתם המיוחדת והופעתם המפתיעה והדקורטיבית.

נציגים ממשפחת הסחלביים ניתן למצוא בבתי גידול שונים מהיער הטרופי הגשום ועד אזורי מדבר צחיחים.

ביערות הטרופיים גדלים רוב הסחלבים על עצים וסלעים שמשמשים להם כמצע והם נאחזים בהם בעזרת שורשי אויר. הסחלבים אינם טפילים הם אינם גוזלים מצמח אחר חומרי מזון ומים אלא משתמשים בו למאחז.

גידול סחלבים בתנאי תרבות החל בראשית המאה הקודמת ובאמצעות עבודת טיפוח והשבחה נוצרו אלפי זני מכלוא שונים המשתמשים היום לקטיף ולנוי.

פרח הסחלב ניכר מיתר הפרחים בצורתו המיוחדת. לפרח שישה עלי עטיף שאחד מהם שונה בצורתו ובצבעיו משאר העלים.

לעלה זה קוראים שפית. השפית, היא חלק ממנגנון טבעי מופלא, היא מושכת חרקים לשם האבקה וכך מבטיחה את הרבייה והריבוי הטבעי באמצעות זרעים.

לכל סוג צורת שפית משלו, בדבורנית למשל, השפית דומה בצורתה ובגווניה לדבורה.

אור:

רוב סוגי הסחלבים בגידול תרבותי מתאימים לגידול בבית מואר היטב או במרפסת מוארת. יש להימנע מקרינת שמש ישירה.

טמפרטורה:

רוב הסחלבים שבתרבות דורשים טווח טמפרטורה של 28-15 מעלות צלסיוס ועלולים להיפגע בחורף ללא חימום. רובם יעדיפו הפרשים קטנים יחסית בין טמפרטורת היום והלילה (8-5 מעלות צלסיוס). פרט לתקופה בה דרושה אינדוקציה לפריחה. בתקופה זו הפרש הטמפ' בין היום ללילה צריך להיות מינימום 10 מעלות צלסיוס.

לחות:

כל סוגי הסחלבים זקוקים ללחות יחסית מרובה – לפחות 50% לחות.

אין להחזיק סחלבים בחדר מוסק או ממוזג שבו האוויר יבש מאוד.

אפשר להגדיל את הלחות בסביבת הצמח על ידי העמדתו על מגש של אבני טוף או חלוקי נחל רטובים מבלי שתחתית העציץ תיגע במים. אפשר גם לרסס את סביבת הצמח במים מזוקקים.

השקיה:

רצוי לוודא שהקרקע תתייבש מעט בין ההשקיות. בחורף, יש להשקות מעט ובקיץ להשקות בתדירות גבוהה יותר.

הרטבה מתמדת של המצע אינה רצויה וכמו כן יש לשפוך את המים המצטברים בצלחת שבתחתית העציץ.

סחלבים רגישים למליחות גבוהה ולכן יש להשקותם במים מזוקקים, או מי גשם או מי עיבוי של מזגן.

דישון:

הזנה נכונה חשובה להתפתחות הצמח. ניתן לדשן בדשן שפר נוזלי בריכוז של 1 סמ"ק לליטר מים בתדירות של פעם בשבועיים או בדשנים אורגניים. יש להימנע מעודף דישון שכן הסחלבים התרבותיים רגישים ביותר למליחות.

פריחה:

מאמצע החורף עד האביב, משך הפריחה ממושך ותלוי באקלים ובסוג הסחלב, יש סחלבים הפורחים שבוע בלבד ויש כאלה הפורחים עד חצי שנה.

טיפול לאחר הפריחה:

כאשר נושרים כל הפרחים ברוב סוגי הסחלבים רצוי לקטום את ענף הפריחה עד גובה של 20-10 ס"מ מהקרקע. יש להמשיך לדשן ולהשקות את הצמח כרגיל.

העתקה לעציץ גדול יותר:

מדי שנתיים רצוי להעתיק את הסחלב לעציץ גדול יותר עם תערובת חדשה, אבל יש לבצע את ההעתקה לאחר עונת הפריחה. המיכל החדש חייב להיות מנוקז היטב והתערובת שנוסיף חייבת להיות מאווררת ועשירה בחומר אורגני.