• הנענע; שתלטנית במיוחד וזקוקה להשקיה מסודרת
    נענע היא ללא ספק המלכה הבלתי מעוררת של חליטות. זהו שיח רב שנתי שאם מצליחים למצוא לה את המקום המתאים לגידול ומקפידים על הנחיות הטיפול המיוחד שהיא דורשת, ניתן בהחלט ליהנות משיח נענע שישמש אתכם לכמה שנים טובות.

    אור: צמח הנענע זקוק לחצי יום שמש, אך לא לשמש ישירה בשעות של שיא היום. כדאי למקם אותה במקום שבו השמש הישירה תהיה רק בשעות הבוקר או בשעות אחר-הצהריים. בלית ברירה, מקמו אותה במיקום מואר מאוד, גם ללא שמש ישירה בכלל.

השקיה: הנענע זקוקה להשקיה מסודרת, בהתאם למיקום של הנענע ותנאי האקלים. הטריק הוא להשקות בפעם הראשונה ביסודיות, ורק אז לבדוק כמה ימים חולפים עד שהאדמה מתייבשת כמעט לגמרי. לא לתת לאדמה להתייבש לחלוטין, שכן נענע לא מתמודדת טוב עם מחסור במים.

דרישות מיוחדות: הנענע שתלטנית במיוחד ומתפרשת לכל עבר, שורשיה אינם נשלחים לעומק, אך גדלים במהירות לרוחב. לכן, יתאים לה כלי רחב ורדוד (מעין קערה), ויש להימנע מלשתול אותה עם צמחים נוספים בכלי הקיבול.

  • בזיליקום; אוהב את הקיץ, ופורח תחת שמש ישירה
    הבזיליקום הוא צמח עונתי, ונחשב לחזק ולעמיד. ניתן למצוא שתילים שלו בכל משתלה, וקל מאוד לגדל אותו מזרעים, משום שהוא צומח והופך לשיח גדול, במהירות הבזק.

אור: הבזיליקום דורש שמש מלאה עד חצי יום שמש.

השקיה: זהו צמח שזקוק לכמות גדולה של מים בהשקיה סדירה, בקיץ, זה יכול להיות כל יום-יומיים, אם הוא נמצא תחת שמש ישירה. כשהטמפרטורות יורדות, ניתן להסתפק במרווחי השקיה גדולים.
כשהעלים שלו מרכינים מעט ראש, זה הזמן להשקות. אין להניח להם להצטמק ולהתייבש.

דרישות מיוחדות: במהלך הקיץ הוא פורח בלבן, אך הפריחה מעכבת את צימוח העלים, ולכן רצוי לגזום את הפרחים, כדי לעודד צמיחה מחודשת של העלים. בחורף, מכיוון שהוא רגיש מאוד לקור, הוא מתחיל להתעייף ומסיים את סבב הצמיחה שלו. במקרים מיוחדים, אם יש לכם אפשרות להגן עליו מהקור, הוא יצליח לשרוד את החורף וימשיך לסבב נוסף בקיץ הבא.

  • מרווה; סובלת במצבי לחות ולא אוהבת שהעלים שלה נרטבים
    זהו שיח רב שנתי, וקיימים הרבה מאוד סוגים שלו.

    אור: המרווה זקוקה לשמש מלאה עד חצי יום שמש.

השקיה: המרווה רגישה מאוד לרטיבות על העלים שלה, לכן הימנעו ככל הניתן מלהשקות את הצמח מלמעלה, ושמרו על העלים יבשים ובריאים. בהשקיה הראשונה שלאחר השתילה, חשוב מאוד להרוות את האדמה, עד שהמים יטפטפו מחורי הניקוז. לאחר ההשקיה הראשונה, יש להניח לאדמה להתייבש בין ההשקיות.

דרישות מיוחדות: המרווה רגישה ללחות יתר, יותר משאר צמחי התבלין. עודף מים באדמה, יכול לגרום למחלת הקימחון או לחילדון (שתי מחלות צמחים). לקראת סוף החורף, יש לגזום את הענפים, כדי לעודד צמיחה מחודשת.

  • רוזמרין; שתלטן, אך מסתגל גם לתנאי גידול קשים
    זהו שיח רב-שנתי, הנחשב לעמיד ולסתגלן, שיודע להתאים את עצמו גם לתנאי גידול קשים.

אור: הרוזמרין זקוק לשמש מלאה או לעד חצי יום שמש.

השקיה: לאחר השתילה, יש להשקות את העציץ ביסודיות ובהדרגה, עד שהמים יטפטפו מחור הניקוז. יש לחזור על הפעולה כשהאדמה יבשה כמעט לחלוטין. כדאי להימנע מהשקיה כשהאדמה עדיין לחה, ולוודא שתנאי הניקוז שלו טובים. לחות ורטיבות יתר, יפגעו בו.

דרישות מיוחדות: זהו צמח מגודל ושתלטן שלא יודע לחלוק את הטריטוריה שלו בעציץ עם צמחים אחרים, לכן, כדאי לשתול אותו בכלי מרווח מספיק, על מנת שיהיה לו מספיק מקום לשלוח שורשים ולהתפתח. הוא רגיל לחום כבד וללחות, אך רגיש לקור. באזורים שבהם החורף קר במיוחד, רצוי להכניס אותו אל תוך הבית, כדי לסייע לו לשרוד את העונה בשלום. לקראת סוף הקיץ, אפשר לגזום ענפים גדולים במיוחד, כדי לעודד צמיחה מחודשת שלו בסתיו".

  • לואיזה לימונית; מלכת התה הבלתי מעוררת
    זהו אחד הצמחים הפופולאריים ביותר לחליטות. היא יכולה להגיע לגבהים די מרשימים של מעל מטר, ועליה ריחניים ולימוניים במיוחד.

אור: שמש מלאה עד חצי יום שמש.

השקיה: יש להשקות את העציץ ביסודיות ולהניח לאדמה להתייבש בין השקיה להשקיה. כדי להימנע מריקבון, אין להשקות את העלים של הלואיזה.

דרישות מיוחדות: הלואיזה רגישה לקור קיצוני, לכן, אם אתם מתגוררים במקום שבו החורף קר במיוחד, הקפידו להכניס אותה הביתה במהלך החודשים הקרים, ומקמו אותה באזור מואר. הקפידו לדשן את מצע השתילה בקביעות. אם אתם משתמשים בדשן בשחרור איטי, הקפידו לסמן ביומן מתי הוא אמור להסתיים, כדי שתדעו מדי לחדש אותו. אם זהו דשן נוזלי, הוסיפו אותו למי ההשקיה כל שלושה שבועות.

  • לא רק בגלל הריח; גרניום לימוני

זהו צמח תבלין חזק ועמיד, עם ריח מאוד דומיננטי. הוא יכול הגיע לגדלים אדירים, כשהוא נמצא בתנאים האופטימליים לו

אור: הגרניום זקוק לשמש מלאה או לעד חצי יום שמש.

השקיה: זהו צמח עמיד שלא דורש השקיה תכופה במיוחד. יש להשקות את העציץ ביסודיות, ורק כאשר האדמה מתייבשת כמעט לחלוטין להשקות אותו שוב. בחורף, כמעט ואין צורך להשקות אותו. העלווה שלו רגישה, ולכן כדאי להימנע מלהרטיב אותה, אלא להשקות קרוב לקרקע ככל הניתן.

דרישות מיוחדות: כמו צמחי תבלין נוספים, גם הגרניום זקוק לספייס. הוא יתפתח טוב בכלי קיבול גדול ועמוק, שיאפשר לו לשלוח שורשים ולצמוח לגבוה. ניתן לגזום אותו לעתים קרובות יחסית, שכן הוא צומח במהירות, והגיזום שלו אף מעודד צמיחה מחודשת.

  • אזוב מצוי; לא אורגנו, זעתר
    האזוב המצוי הוא קרוב משפחה של האורגנו, אך למרות הבלבול, לא מדובר באותו הצמח. האורגנו, הוא תבלין בפני עצמו, המשמש בעיקר במאכלי המטבח האיטלקי. לעומתו, את האזוב מוסיפים לתערובת הזעתר. הוא יכול להגיע לגובה של 30-50 ס"מ.

אור: האזוב המצוי זקוק לשמש מלאה עד חצי יום שמש.

השקיה: האזוב יכול להתמודד עם מעט יובש, אבל חשוב להקפיד על השקיה סדירה שלו בחודשי הקיץ החמים. יש להרוות את האדמה באופן אחיד, ולהניח לה להתייבש בין השקיה להשקיה.

דרישות מיוחדות: יש לגזום את האזוב לקראת סוף החורף, כדי לעודד צמיחה מחודשת. בנוסף, יש להקפיד על תנאי ניקוז מעולים, שכן צמח זה לא סובל עודף מים.

  • תימין; בעיקר על בטטות התנור
    התימין הוא צמח נמוך ומשתרע, מה שמעניק לו המון אופי בתוך עציץ הממוקם על מדף, על אדן החלון או במרפסת.

אור: התימין זקוק לשמש מלאה עד צל. שמש ישראלית ישירה, תייבש אותו בשעות השיא. לכן, כדאי למקם אותו במקום שבו השמש ישירה רק בשעות הבוקר או בשעות אחר-הצהריים. ניתן למקם אותו גם במקום ללא שמש ישירה, אך במקום מואר מאוד.

השקיה: התימין רגיש מאוד להשקיית יתר, ויכול בקלות להגיע למצב של ריקבון. לכן, בין השקיה להשקיה, יש להניח לאדמה להתייבש.

דרישות מיוחדות: אם השורשים של התימין הגיעו כבר אל חור הניקוז, זה סימן שיש להעביר אותו לכלי גדול יותר. כדאי להשתמש בדשן בשחרור איטי, כדי לשמור עליו בריא ומלא.

 

  • לבנדר; הידעתם שהוא מבריח את עש המזון?
    לבנדר, או בשמו העברי – אזוביון – הוא שיח רב-שנתי ריחני ויפה. יש כמה עשרות מינים שלו, המשתנים בצורת העלים, בצבע הפריחה ובריח.

אור: הלבנדר זקוק לשמש מלאה עד חצי יום שמש. לפעמים הוא יכול להסתדר גם במיקום עם הרבה אור, אך ללא שמש ישירה.

השקיה: יש להשקות ביסודיות את העציץ לאחר השתילה. מרווחי ההשקיה משתנים בהתאם למיקום הלבנדר ביחס לשמש, ובהתאם לעונה. חשוב לתת לאדמה להתייבש כמעט לחלוטין בין השקיה להשקיה. גם במקרה זה, חשוב להשקות את בבסיס הצמח, כדי להימנע מהרטבת העלים והפרחים.

דרישות מיוחדות: כדי לשמור על צמח רענן לאורך זמן, וכדי לעודד צמיחה ופריחה מחודשים, יש להקפיד לגזום את הלבנדר פעם בשנה, אחרי שהפריחה נגמרת. לרוב, זה קורה בתחילת החורף".


מקור: Ynet